גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון
דלג על על בית החולים
על בית החולים
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על Banners
Banners
גמילה מסמים בהרדמה כללית
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners

פירסומים ופעילות בבית הספר שקד

שירות הוראה לילדים המאושפזים במחלקת ילדים במרכז הרפואי ברזילי
 המרכז החינוכי "שקד", בנוי ממספר מרחבי לימודי שונים הנמצאים במרכז הרפואי. הצוות החינוכי בעל מומחיות בחינוך המיוחד ובעל תעודה – המומחה לעולמו של הילד החולה, אשר מקנה כלים לעבודה מותאמת עם הילד החולה ומשפחתו.
צוות המורים מפתח יוזמות חינוכיות ואמצעים לשיפור דרכי ההוראה.

"התערוכה של אורי"

"אני מרגיש שמתוך הקשיים אני צומח...הדמויות בציור כמו בכל הציורים שלי נמצאים במלחמה מתמדת כמו שאני נלחם כל הזמן להבריא..."

דברים שאמר הנער אורי ציקבאשוילי בן ה 15 מושב הודיה, בעקבות תכנית תיווך הליך רפואי שעבר אצלנו בכיתת הילדים של המרכז החינוכי "שקד" במחלקת הילדים בשם "אומנות המקום הבריא". אורי מתמודד עם מחלה כרונית ומטופל בבית החולים ברזילי מספר שנים ולאחרונה באמצעות תכנית זו הכין תערוכת יחיד אשר מתעדת באופן מרגש את תהליך ההתמודדות והשינוי שחל בו לאורך הזמן וזאת תוך כדי ליווי צמוד ומקצועי של רכזת המרחב החינוכי במחלקת הילדים גב' רימה וונשלבאום אשר בן היתר פיתחה את התכנית המיוחד הזו.

התערוכה שלו הוצגה בבית החולים ומוצגת במרכז פסג"ה אשקלון (מרכז לפיתוח סגלי הוראה) ממש בימים אלו.


להלן מכתב התודה שבוריו כתבו לנו: 

אנו ההורים של אורי, חשוב לנו לשתף בחוויה ייחודית מרגשת ומעצימה,  שעברנו בבית החולים ברזילי שסיכם תהליך מרתק של ילדי ושל כל המשפחה.

בתאריך 4.6.19 נערכה תערוכת יחיד של אורי אשר מטופל באשפוז יום מגיל שנתיים במחלקת ילדים.
במהלך ילדותו אורי התאשפז פעמים רבות ובגיל 10 אובחן כסובל מחוסר חיסוני במערכת החיסונית.
לקראת גיל המצווה אובחן כ אפילפטי. אורי סירב לקבל את האבחנה החדשה "אפילפסיה "וכן סירב לקבל טיפול.
בתקופה זו אורי נחשף לסדרת טלוויזיה "דרגון בול זי" אשר היוותה עבורו מקור להשראה לציורים  וגם מקור לשאיבת כוחות להתמודדות.

בכל עת , הצוות של המרכז החינוכי "שקד" של בית חולים בניהול מינה יוספי ובשיתוף פעולה מלא עם צוות הרפואי, סעודי.רימה וינשלבאום –מורה לאומנות ורכזת מרחב שלוותה את אורי בכל טיפול ניסתה להכיל להתקרב ולהבין את צרכיו  .רימה ביחד עם הצוות הרפואי סעודי נסו לזהות מה מוקד הכוח שלו .ומרגע שזה צלח הלווי ניהיה מרתק מקצועי נוטע תקווה בהתמודדות עם הטיפולים הלא פשוטים מידי מס' שבועות.

זכינו להיחשף למסגרת חינוכית שעושה עבודה כה רגישה וכה חשובה עם ים של נתינה והכלה.
תהליך העבודה מלווה בשיח וציור, אפשרו לאורי להיפתח אט אט ולספר וליצור  אוסף מכובד של יצירות מדהימות בטיפולים כביטוי להתמודדות עם מצבו הבריאותי.
רימה התרשמה מכמות הציורים והדרך והיכולות שאורי פיתח עם הזמן .
ועלתה רעיון לאוויר להקים תערוכה ,לאורי לא יצא לנסות לחלום שתהיה לו תערוכה שלו ועוד בגיל 15!!!!!!!!!!!!!

וככה אט אט נרקם לרעיון התערוכה עור וגידים לתערוכה מרגשת שהתקיימה במחלקה " אשפוז יום ילדים" למקום שאורי מגיע בכל חודש לקבלת טיפול.

רק שהפעם הגיע אורי לייצג את התערוכה שלו יחד עם חבריו לכיתה , מחנכת הכיתה ומנהל ביה"ס "כפר סילבר" המשפחה הגרעינית והמורחבת, וכמובן הצוות הרפואי והסיעודי החינוכי המקסים והתומך שליוו אותנו.
באופן אירוני התאריך התערוכה הינו התאריך יומהולדת 15 של אורי - מתנה מושלמת ליום ההולדת .

זה הרגע להודות על שיתוף פעולה מלאה של כל הצוותים שתרמו והןסיפו לבריאותו ולצב רוחו של אורי 

תודה שראיתם אנשים לפני הכל.

לצוות החינוכי "שקד"  בראשו רימה שלוותה את אורי בכל התהליך  בשיתוף פעולה מלא , תמיד הייתה שם להקשיב לשמוע ולנסות ליצור רעיונות נוספים בלעדיכם כל זה היה בגדר של חלום.
לצוות הרפואי לד"ר אבינר רופא בחסד עליון.
לשרה אחות אחראית אהובה על אינספור של סבלנות וסובלנות חיוכים ואופטימיות תמיד מחממת את ליבנו.
למזל היקרה תודה סבלנותך התעניינותך.   

אין ספק שעברנו הפכתם למשפחה
תודה שהפכתם את החוויה הכאובה  למקום עם המון תקווה ואהבה.


 "

ידידות נשות הדסה במרכז החינוכי "שקד" בביה"ח "ברזילי" "באות מאהבה"

במסגרת יישום "תכניות תיווך הליכים רפואיים" שהמרכז החינוכי "שקד" בבית החולים מעביר לילדים מאושפזים, נתרמו עבורנו בובות טיפוליות אשר נותנות מענה לעיבוד התהליכים הרגשיים, המנטאלים והפיזיים של הילדים במהלך האשפוז שלהם. כלומר, הילדים בוחרים בובה ומכינים בעצמם את הבובה, מוסיפים פרטים (עיניים, שיער , בגדים וכו').

כמו כן, למפגש זה הצטרפה מנהלת מחלקת הילדים ד"ר זהר לנדאו אשר הביעה את תמיכתה בעשייה המבורכת של המרכז החינוכי "שקד", במחלקת הילדים. ד"ר לנדאו הדגישה את תפקידן המשמעותי של הבובות בפרט, ככלי טיפולי לעיבוד התהליכים הרגשיים, המנטאלים והפיסיים שהילדים חווים מרגע הגעתם לבית החולים. בנוסף, לבובות תפקיד חשוב בהתמודדותם עם מצבי כאב, חרדה ופחד והדאגה שלהם ושל בני משפחותיהם.

 ביום שני 3/6/19 הגיעו לבית החולים שתי נציגות מהאירגון, אשר יספק לנו בובות שכאלו כל חודש. הבובות נתפרות באהבה על ידי "ידידות נשות הדסה" במיוחד עבורנו .

במפגש זה הוצגו לתורמות סרטונים ותמונות, המתארים את השימוש המבורך שנעשה בבובות שכאלו בעבר. במקרה ראשון שהוצג, היה של ילד אשר הביע את כאבו ורגשותיו באמצעות צבעים, בסרגל הרגשות של תכנית התיווך הרפואית הרגשית "מחסן הרגשות". הילד בחר את רגש הדאגה, כשהצבע האדום מביע את הדאגה הגדולה ביותר והצבע הירוק מביע את הדאגה הפחותה ביותר. בנוסף לכך, הילד בחר להכין בובת דאגה אשר תיקח ממנו את כל הדאגות שהרגיש לפני הניתוח שעבר והלביש אותה בבגדים ירוקים שמרגיעים אותו. בין היתר הילד חיבר את בובת הדאגה ולבושה לצבעי בגדי הצוות הרפואי שליווה אותו.

במקרה השני שהוצג, היתה ילדה שאושפזה עשר שנים באשפוז היום הכרוני. הילדה עיבדה את תסמיני המחלה שלה המתבטאים על ידי נשירת שיער, על ידי טיפול אינטנסיבי ומושקע בשערות הבובה, כתהליך המעבד את ההתמודדות האישית שלה עם תסמיני המחלה .

מינה, מנהלת המרכז החינוכי "שקד", מתארת בהתרגשות: "זה פשוט נפלא, אמצעי זה עוזר לילדים החולים לבטא כעסים, דאגות, מחשבות ואפילו תקווה". נציגות ידידות הדסה התרגשו עד דמעות והבטיחו להמשיך ולספק בובות לעבודה מול הילדים החולים.

 

 

 

"מחסן הרגשות"


"אני גיבורה! אני בטוחה היום שאני אעבור כל קושי בקלות, אם אני אהיה שוב "מתוסכלת" אני אזכר בסרגל הרגשות של המרכז החינוכי 'שקד' "

שבועיים אחרי ניתוח, נכנסה יהלי (11) למרחב החינוכי להודות לצוות החינוכי שליווה אותה וסייע לה לגלות כמה כוחות ומשאבים יש לה וזאת באמצעות "תכנית תיווך הליך רפואי" בשם "מחסן הרגשות", אותה מקבלים ילדים מאושפזים במחלקת ילדים של בית חולים ברזילי.
יהלי, ילדה ב 11 מקרית גת מספרת: "ביום שני בערב התחילה לי לכאוב הבטן מאוד. ממש בכיתי. אמא ואבא לקחו אותי מרפאת חירום בדקו אותי ורופא אח אמר לי שיש לי חשד לאפנדציט והפנה אותי לבית החולים....כששמעתי בית חולים התחלתי לבכות. בדקתי יחד עם אמא בגוגל מה זה אפנדציט ומעט נרגעתי אבל לא ממש. בשעה 4 לפנות בוקר הפנו אותי לאשפוז אמרו לי שאעשה עוד בדיקות בבוקר. בבדיקה אמרו לי בקשיחות ורצינות: "את צריכה לעבור ניתוח" זה היה סיוט לשמוע את זה. לפני הניתוח פגשתי את הצוות של המרכז החינוכי "שקד". צליל המטפלת שאלה אם הסבירו לי על הניתוח, היא הסבירה לי מה אני הולכת לעבור, מה זה ניתוח אפנדציט, שיחקנו ועשינו "סרגל רגשות" – ציירתי בסרגל איך שאני מרגישה – בחרתי ברגש "מתוסכלת" . אחרי הפגישה , הלכתי לניתוח רגועה, הצוות החינוכי שליווה אותי לחדר הניתוח הרגיע אותי. כשהגעתי אחרי הניתוח הרגשתי שירד מהגוף שלי הלחץ שהיה לי . היום אני שבועיים אחרי, הגעתי לביקורת, אני רוצה להגיד שכיף לי להיזכר בזה שעברתי ניתוח והתגברתי !! מה שעזר לי זה המפגש עם צליל והצוות החינוכי.
אמא קרנית מוסיפה : "היה לנו נעים לשהות במחלקת ילדים. הייתה המון סבלנות כלפי יהלי ובמיוחד הצוות החינוכי במרחב החינוכי 'שקד' שדיבר והסביר בשפה המותאמת לגיל של יהלי את מה שהיא עומדת לעבור, והרגיע אותנו. אני רוצה לציין שגם אני כאמא נרגעתי מההסבר, זה מקל על הלחץ של כל הסובבים". 
מה את רוצה להגיד לילדים אחרים שלפני הניתוח?
לא כדאי להיות כל כך לחוצים, הצוות החינוכי הרפואי עוזר ומרגיע. תבקשו שצוות חינוכי יגיע להסביר ולעזור בהרגעה ובכל דבר שאפשר.

 


 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד